רמלה נ' " אור אבנר ,אור חנה"

החלטה

לפניי בקשה למחיקת המלים "בסדר דין מקוצר" מכותרת כתב התביעה.

המשיבה הגישה תביעה לסילוק יד המבקשת בסדר דין מקוצר. המקרקעין מהם התבקש סילוק היד הוגדרו בכתב התביעה על ידי המשיבה כגוש 4446 חלקות 12-19. כראיה לבעלותה במקרקעין הנ"ל צירפה המשיבה נסח טאבו המתייחס לחלקה 18 בגוש 4446.

המבקשת טוענת כי בניגוד לנטען בכתב התביעה, המשיבה היא בעלים של חלקה 18 בלבד ואיננה הבעלים של חלקות 14-16 בגוש 4446 . בנסיבות אלה, ומכיוון שהמשיבה היא בעלים של רק חלק מן החלקות במקרקעין מהם מבוקש סילוק היד הרי שיש לקבוע כי התביעה בכללותה אינה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר ויש להעבירה לפסים של סדר דין רגיל.

המשיבה טוענת שתיים אלה בתגובה: ראשית, המבנה נשוא התביעה מצוי רק על גבי חלקה 19 בגוש 4446 ולא בחלקות אחרות (כנטען על ידה בכתב התביעה!) כך שיתר החלקות שפורטו בכתב התביעה אינן רלוונטיות. שנית, חלקה 19 היא בבעלותה כעולה מנסח טאבו שצורף. הטענה כי המבנה מצוי בתחומי חלקה 19 נסמכת על הפורטל הגיאוגרפי הלאומי של משרד הפנים.

בתשובה לתגובה נאמר כי ככל שמבקשת המשיבה לסמוך על הטענה כי המבנה מצוי בחלקה 19 בלבד ולא על יתר החלקות המפורטות בכתב התביעה שומה עליה לעתור לתיקון כתב התביעה. עוד נאמר כי לא ניתן להסתמך בנסיבות העניין על ה"פורטל הגיאוגרפי" שהינו מאגר מידע מקוון והינו חסר תוקף רשמי כעולה מתנאי השימוש בפורטל שם נאמר כי המידע המתקבל עשוי להיות חלקי ואינו יכול להוות תחליף למידע הנמסר באופן רשמי על ידי כל רשות מוסמכת. עוד נאמר כי למסמכים שלא צורפו לכתב התביעה אין כל נפקות שכן בחינת כשרות התביעה להתברר בסדר דין מקוצר נעשית על יסוד כתב התביעה ונספחיו בלבד.

דיון והכרעה

לטעמי דין הבקשה להידחות וזאת תוך מחיקת כל החלקות הנזכרות בכתב התביעה שהגישה המשיבה, זולת חלקה 19 בגוש 4446. אלה טעמיי.

כאמור לעיל, ציינה המשיבה כי רק חלקה 19 – לגביה הוכחה לכאורה בעלותה – היא רלוונטית לתביעה.

בספרו של דוד בר – אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" (תש"ס – 2000) 22 כותב המחבר דברים אלה ביחס לסמכותו של בית המשפט למחוק מכתב התביעה רכיב שאינו בר תביעה בסדר דין מקוצר: "כאשר מגלה בית המשפט בתביעה רכיב כלשהו שאין לתובעו בסדר דין מקוצר, הוא רשאי למחוק אותו מכתב התביעה ולהשאיר את יתרת התביעה על כנה כתביעה בסדר דין מקוצר... אין ממש בטענה לפיה צריך בית המשפט למחוק את הכותרת לגבי כל התביעה כולה, כאשר הוא מגלה מרכיב שאין לתובעו בסדר דין מקוצר" (ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765, 767; הדגשים להלן הם של הח"מ אלא אם נאמר אחרת).

לאור הלכה זו ותקנה 91 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני סבור כי יש למחוק מכתב התביעה את כלל החלקות זולת חלקה 19. לגבי החלקות שלגביהן לא הוכחה כלל בעלותה של המשיבה בהן אין המשיבה זכאית לתבוע סילוק יד בסדר דין מקוצר וכפי שראינו מוסמך בית המשפט להורות על מחיקת רכיבים אלה מכתב התביעה. נותרנו עם חלקה 18 וחלקה 19 בהן הוכחה בעלות המשיבה. ואולם, המשיבה אינה תובעת דבר מכוח בעלותה בחלקה 18 ומכאן שחלקה זו אינה רלוונטית להליך דנא. על פי תקנה 91 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי נתונה לבית המשפט הסמכות " . . בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל עניין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו". אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהד' 10, עמ' 164 מציין כי "... בית המשפט הוא עצמו אינו כבול למועדים והוא רשאי ליזום את השימוש בתקנה זו "בכל עת"."

אוסיף ואומר כי כיוון שהטענה בדבר היות המבנה נשוא התביעה מצוי בתחומי חלקה 19 היא נטענה ממילא בכתב התביעה הרי שהמשיבה פטורה מלהוכיח בראיות את נכונות טענה זו. תקנה 71 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי העניין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן." זאת ועוד: אם המבקשת טוענת אחרת בעניין מיקום המבנה נשוא התביעה היא רשאית לעשות כן ממילא בגדר בקשתה למתן רשות להתגונן.

סוף דבר: אני מורה על מחיקת פרטי החלקות הנזכרות בכתב התביעה זולת חלקה 19. הבקשה למחיקת כותרת נדחית. נוכח מחדלי המשיבה בניסוח תביעתה והתוצאה אליה הגעתי– אין צו להוצאות בהליך זה.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ב, 16 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: